מירית בן נון – "צורך אישי"

עבודותיה של מירית בן נון הם צורך פרטי לציור ובטוי אישי.
בן נון היא אוטודידקטית. ציוריה נובעים מחוויות פנימיות ומתוך משאלות נפש אישיות .
הציורים ראשוניים ביותר וניתן לראות בהם פרימיטיביזם במלוא מובן המלה מבחינת תכנם ומבחינת סגנונם. התוצאה הנראית לעין הצופה היא ציור שהוא זיכרון אישי- פרטי וחיבור של אינטואיציה פרטית של בן נון כפי שהיא מבינה אותם בדרכה.

התוצאה הנראית על גבי מצע הציור קודחת: עומס, צפיפות, צבעים עזים, דקורטיביות שבטית דרום-אמריקאית או אפריקאית באופייה.
דימויים ראשוניים של פנים וגופות משתרגים ליצירת תנועה וצבע חד פעמיים.
העבודות דחוסות, משטחי הבד מכוסים, עד תומם, שכבות צבע דשנות ונדמה כי הבד מלא מהכילם:
הסילואטות של הדמויות חסרות נפח, מעוטרות בצבעוניות עזה, לעתים דוסוננסית.
משטחים גדולים מנוקדים ומקווקוים כדוגמאות בדים אפריקאיות והכל משדר צפיפות, דחיסות, עומס.

ברור שהאמנית חוותה אמנות מסוגים שונים, אך התוצאה המקורית מראה כי הנפש הפנימית היא המכתיבה את התוצאה הצבעונית והשונה מכל המוכר והצפוי.

אם מחפשים דוגמאות קודמות ניתן בהחלט לדבר על השפעות ( תת הכרתיות כנראה)
של ציור גרפיטי, ציור אפריקאי, השפעות קומיקס, ציור ילדים וציור רחוב
 אך בן נון כובשת במקוריות ובאוטנטיות האישית והפרטית שלי .

אוצר: אודי רוזנווין